יפה קול על שיר השירים רבה ח׳:י׳:ב׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שיר השירים רבה ח׳:י׳:ב׳
10 דָּבָר אַחֵר, כֶּרֶם, זוֹ סַנְהֶדְרִין, דִּתְנֵינַן תַּמָּן שְׁלשָׁה דְבָרִים הֵעִיד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה וְקִבְּלוּ דְבָרָיו, וְכִי בְּכֶרֶם הָיוּ יוֹשְׁבִין, אֶלָּא זוֹ סַנְהֶדְרִין שֶׁעֲשׂוּיָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. הָיָה לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. בְּבַעַל הָמוֹן, שֶׁהָמוּ אַחַר הַבַּעַל, לְפִיכָךְ בָּאוּ עֲלֵיהֶם הֲמוֹנִים, שֶׁהָמוּ אַחֲרֵיהֶם הֲמוֹנֵי מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים סח, יג: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מַלְכֵי, הֵן מַלְכֵיהוֹן דְּמַלְאֲכַיָּיא, אֲפִלּוּ מִיכָאֵל וַאֲפִלּוּ גַּבְרִיאֵל יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן. רַבִּי יוּדָן אָמַר יִדֹּדוּן, בָּהֶם מְמַדְּדִין פִּיטְקִין, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר יואל ד, ג: וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל. רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר יִדּוֹדוּן בַּהֲלִיכָה יִדּוֹדוּן בַּחֲזִירָה. רַבִּי אַחֲוָוא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זְעֵירָא אָמַר עֲשָׂאָן מֵרוֹצִין, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר שמואל ב יח, כב: לָמָּה זֶה אַתָּה רָץ בְּנִי וגו', מַהוּ וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל, הַנָּוֶה שֶׁבַּבַּיִת זוֹ הַתּוֹרָה, וְאַתְּ נוֹתְנָהּ לוֹ וְהִיא מְחַלֶּקֶת שָׁלָל. דָּבָר אַחֵר, וּנְוַת בַּיִת, הַנָּוֶה שֶׁבַּבַּיִת אַתְּ מְחַלֶּקֶת שָׁלָל לְמַטָּה, הַנָּוֶה שֶׁבַּבַּיִת זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יב, ז: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, וְאַתְּ נוֹתְנָהּ לוֹ וְהוּא מְחַלְּקָהּ שָׁלָל לַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי כְּתִיב תהלים ח, ב: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי תְּנָה הוֹדְךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ, הוֹדְכָה בָהּ, אִישׁוּרָךְ הוּא שֶׁתְּהֵא תּוֹרָתְךָ בַּשָּׁמַיִם, אֲמַר לוֹן לָאו לֵית שׁוּקָא נָפֵיק מִן גַּבֵּיכוֹן. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן גִּדֵּם אֶצְבָּעִים, מֶה עָשָׂה הוֹלִיכוֹ אֵצֶל סִדְקָארִיס לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, הִתְחִיל מִסְתַּכֵּל בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, אָמַר כָּל עַצְמָהּ שֶׁל אֻמָּנוּת זוֹ אֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא בְּאֶצְבָּעִים הֵיאַךְ זֶה שֶׁיִּלְמַד, הֱוֵי לֵית שׁוּקָא נָפֵיק מִן גַּבֵּיכוֹן, כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַדִּין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ מְדַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִשּׁוּרְךָ הוּא, הוֹדְךָ הוּא, כְּבוֹדְךָ הוּא, שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתְךָ בַּשָּׁמַיִם, אֲמַר לוֹן לֵית שׁוּקָה נָפֵיק מִן גַּבֵּיכוֹן, כְּתִיב בָּהּ ויקרא טו, כה: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה בֵּינֵיכֶם, הֱוֵי לֵית שׁוּקָה נָפֵיק מִן גַּבֵּיכוֹן, וְעוֹד כְּתִיב בָּהּ במדבר יט, יד: אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וְכִי יֵשׁ מִיתָה בֵּינֵיכֶם, הֱוֵי לֵית שׁוּקָה נָפֵיק מִן גַּבֵּיכוֹן, הוּא שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ תהלים סח, יט: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי, אָמַר רַבִּי אַחָא אֵלּוּ הֲלָכוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בִּבְנֵי אָדָם, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת, הֱוֵי לֵית שׁוּקָה נָפֵיק מִן גַּבֵּיכוֹן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְמֶלֶךְ שֶׁמַּשִֹּׂיא בִּתּוֹ חוּץ לַמְּדִינָה, אָמְרוּ לוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ שִׁבְחֲךָ הוּא וּבְדִין הוּא שֶׁתְּהֵא בִּתְּךָ אֶצְלְךָ בַּמְּדִינָה, אָמַר לָהֶם וְכִי מָה אִכְפַּת לָכֶם, אָמְרוּ לוֹ שֶׁמָּא לְמָחָר אַתָּה הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ וְדָר אֶצְלָהּ וְעִמָּהּ בִּשְׁבִיל אַהֲבָתָהּ. אָמַר לָהֶם בִּתִּי אַשִֹּׂיא חוּץ לַמְּדִינָה, אֲבָל אֲנִי דָּר עִמָּכֶם בַּמְּדִינָה. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ לוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם, אִשּׁוּרְךָ הוּא, הוֹדְךָ הוּא, שִׁבְחֲךָ הוּא שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָה בַּשָּׁמָיִם. אָמַר לָהֶם וְכִי מָה אִכְפַּת לָכֶם, אָמְרוּ לוֹ שֶׁמָּא לְמָחָר אַתָּה מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתִי אֲנִי נוֹתֵן בַּתַּחְתּוֹנִים, אֲבָל אֲנִי דָר בָּעֶלְיוֹנִים, אֲנִי נוֹתֵן אֶת בִּתִּי בִּכְתוּבָּתָהּ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁתִּתְכַּבֵּד עִם בַּעֲלָהּ בְּיָפְיָהּ וּבְחֶמְדָּתָהּ שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ וִיכַבְּדוּהָ, אֲבָל אֲנִי דָר עִמָּכֶם בָּעֶלְיוֹנִים. וּמִי פֵּרַשׁ זֶה חֲבַקּוּק, שֶׁנֶּאֱמַר חבקוק ג, ג: כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ, רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁהִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתוֹ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ, וּמִי פֵּרַשׁ זֶה דָּוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קמח, יג: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, קֹדֶם עַל הָאָרֶץ וְאַחַר כָּךְ עַל הַשָּׁמָיִם.
פירוש יפה קול על שיר השירים רבה ח׳:י׳:ב׳
10 מדדין פתקין. פי' שהיו מטילין גורלות למי מהמלאכים יפול הגורל ללכת אחרי ישראל לשמשם כי זה תשוקתם:
11 עשאן מרוצין. פי' אע"פ שלפני זה קטרגו על נתינת התורה כדלקמן אבל לבסוף נתרצו והודו בדבר כדאיתא בפרק ר' עקיבא. ודריש ידודון מלשון ידידות. ומ"ש המד"א למה זה אתה רץ אינו ענין לזה ויראה דגרסינן ד"א המד"א וכו' ודריש ידודון שהיו מדדין ורצין לעשות שליחותם כענין למה זה אתה רץ שרץ לעשות שליחות.:
12 לית שוקא נפיק מגביכון. שוקא הוא כמו נקיט ליה שוקא בפ' לא יחפור אשר פירושו משא ומתן. ואמר כי המשא ומתן של תורה ועסקיה אין מתקיימין בעליונים וכמו שמביא לדמיון מדיני זב ומת:
13 היו מלאכי השרת מדדין להן לישראל כשחזרו לאחוריהם וכדלעיל והיו מדדין להקב"ה מלשון תרעומות וצער ומענין אדדה כל שנותי ומדכתיב ידודון ידודון דריש תרתי:
14 כ"מ שהשרה הקב"ה תורתו. וזה במשכן וביהמ"ק שהיה הארון שהתורה בתוכו. ומביא את הכתוב הודו על התורה משום דכתיב שם לבני ישראל עם קרובו ואיתא במדרש אמר להם הקב"ה לישראל. בני אם יהיו ד"ת קרובים לכם שנאמר כי קרוב אליך הדבר מאד אף אני קורא אתכם קרוב שנאמר לבני ישראל עם קרובו: